פסק-דין בתיק גז"ז 14065-12-12

1.         זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים, לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד - 1994 (להלן: "החוק") מיום 16.10.12 (להלן: "ההחלטה").

רקע עובדתי

2.         המערער הוכרה כ"נפגעת" לפי החוק.

3.         ועדה רפואית מיום 13.6.12 קבעה למערערת 28% נכות בגין הליקויים מהם היא סובלת.  (נכות זו כללה בין היתר 10% נכות בגין כאבי ראש וכן 10% נכות בגין אי התאמה סוציאלית).

4.         בגין החלטה זו של הוועדה הגישה המערערת ערר אשר נדחה על ידי הוועדה הרפואית לעררים בהחלטתה מיום 16.10.12.

            על החלטה זו הוגש הערעור דנן.

5.         המערערת טוענת כי לא יוחסו לה סעיפי הליקוי התואמים את מצבה הבריאותי ו/או את ליקוייה כפי שהוצגו בפני הוועדה וכפי שאובחנו על ידה, הן בפן הנפשי והן בפן הנוירולוגי.

            הפן הנפשי - לטענת המערערת נגרם לה נזק נפשי כבד כתוצאה מטיפולי ההקרנות שעברה בילדותה והיא נזקקת לטיפול תרופתי קבוע מסוג MIRO 15-30 mg ליום. לוועדה הוגשה חוות דעת מטעם מומחה לפסיכיאטריה- ד"ר גולדברגר אשר פרט את הליקויים הנפשיים הרבים מהם סובלת המערערת ואשר קבע כי נותרו לה 40% נכות לפי סעיף 34 (ב) (4-5) לתקנות הביטוח הלאומי.

            חרף זאת, הוועדה לא בחנה כדבעי את מצבה הנפשי ולא נתנה את המשקל הראוי לממצאים הרבים בחוות הדעת. בניגוד לעולה מחוות הדעת בה הומלץ למערערת על טיפול תרופתי (miro15-30) קבעה הועדה כי המערערת לא מטופלת בטיפול תרופתי קבוע. כמו כן עולה מחוות הדעת כי יכולת תפקודה של המערערת נפגעה באופן חמור ביותר מצב התואם את סעיף ליקוי 34(ב )(4-5).

            הפן הנוירולוגי - לטענת המערערת הוועדה התעלמה מחוות הדעת של ד"ר היילבורן- מומחה לנוירוכירורגיה, שהציגה בפניה ובעיקר בנוגע לחומרת כאבי הראש מהם היא סובלת.

6.                            לטענת המדינה לא נפלו פגמים משפטיים בהחלטת הוועדה.

דיון והכרעה

7.         לפי סעיף 9(א) לחוק, אדם שהוכר כמי שקיבל טיפול בהקרנה כנגד גזזת, ייבדק על ידי ועדה רפואית שתקבע אם הוא לקה עקב כך במחלה מן המחלות המנויות בתוספת לחוק ואם כן - מהי דרגת נכותו עקב המחלה. אחוזי הנכות אמורים להיקבע לפי המבחנים שנקבעו על פי סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

         לפי סעיף 9(ב) לחוק, ניתן לערור על החלטת הועדה הרפואית בפני ועדה רפואית לעררים.

8.      לפי סעיף 14(ב) לחוק, ניתן לערער על החלטת ועדה רפואית לעררים, בפני בית דין אזורי לעבודה, בשאלה משפטית בלבד. הערעור שבפני הוגש מכוח סעיף 14(ב) לחוק.

9.      במסגרת הדיון אשר התקיים ביום 24.3.13 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יוחזר עניינה של המערערת לוועדה על מנת שתתיחס לחוו"ד ד"ר היילבורן, על בסיס המסמכים הקיימים בתיק בלבד. לפיכך נותרה להכרעה המחלוקת באשר לפן הנפשי.

10.    המישור הנפשי - כעולה מן הפרוטוקול הוועדה שמעה את תלונות המערערת ובא כוחה במישור הנפשי ועיינה בחוות הדעת הרפואית שהוגשה מטעם המערערת. המערערת נבדקה על ידי מומחה ד"ר מוסקוביץ בתחום הפסיכיאטריה אשר סיכם בדיקתו כדלקמן:

"... מצב קוגנטיבי תקין. אפקט עם גוון חרדתי קל. אין הפרעות בחשיבה ובתפיסה שיפוט תקין. לדבריה לא פנתה אף פעם במהלך השנים לטיפול נפשי עקב הסטיגמה פרט לבדיקת ד"ר גולדברגר .... הוועדה עיינה בחוו"ד ד"ר גולדברגר אך אינה מסכימה אך אינה מסכימה לגובה הנכות שהחליט 40%. אחוזי נכות אלו היו מחייבים צורך בטיפול תרופתי קבוע והפרעה קשה בתפקוד החברתי והאישי, תנאים שאינם מתקיימים במקרה זה. הנכות שניתנה בוועדה הקודמת תואמת את מצבה הנפשי שקשור לתוצאות הטיפול הקרינתי לגזזת".

11.       כפי שעולה מהפרוטוקול, החלטת הוועדה התקבלה לאחר בדיקה מקיפה שערך פסיכיאטר הוועדה ד"ר מוסקוביץ ולאחר ששמע את תלונות המערערת והתייחס מפורשות לחוות הדעת של ד"ר גולדברגר. הועדה הבהירה כי היא חולקת על חוות הדעת באשר לסעיף הליקוי המתאים למערערת הן נוכח חומרת ההפרעה בתפקוד והן באשר לצורך בטיפול תרופתי קבוע. ד"ר מוסקוביץ קבע כי המערערת לוקה באפקט עם גוון חרדתי קל וכי אין לה הפרעות בחשיבה בתפיסה ובשיפוט ולכן סעיף הליקוי שתואם את מצב הינו 34(א)(2).